מה ידוע על התפתחות אוצר מילים בעברית

קצת היסטוריה

המחקר על אוצר מילים מוקדם בעברית התחיל כבר בשנות השמונים. פרופ׳ אסתר דרומי חקרה לעומק את התפתחות המילים הראשונות בעברית (דרומי, 1987). בשנת 2000 פורסמה הגרסה העברית של שאלון ה־CDI, לאחר שנבדקה בקרב 253 פעוטות ישראלים בני שנה וחצי עד שנתיים. המחקר הראה שהשאלון יכול לשמש כלי מהימן ורגיש למדידת אוצר מילים ודקדוק מוקדם בעברית.

אותו מחקר מצא גם שמסלול הגדילה הכללי בעברית דומה במובנים רבים למסלול שנמצא באנגלית, למרות ההבדלים הגדולים בין השפות. הדמיון נמצא בקשר בין הגיל לגודל אוצר המילים ובהשתנות היחס בין שמות עצם, מילים המתארות פעולות ומילות תפקוד ככל שאוצר המילים גדל.

מאז פורסמו מחקרים נוספים על ילדים דוברי עברית. הם בדקו בין היתר את השפעת המורכבות הצלילית של מילים, את גודל אוצר המילים בשנה השנייה לחיים, את המאפיינים של אוצר המילים אצל פעוטות שמדברים מאוחר, את מסלול הגדילה של ילדים שמתחילים עם אוצר מילים קטן ואת התפתחות אוצר המילים אצל ילדים דו־לשוניים שרוכשים עברית.

מחקר הנורמות המרכזי בעברית

בשנת 2022 פורסם המחקר המקיף ביותר שיש כיום על אוצר המילים של פעוטות דוברי עברית. הוא נערך על ידי הילה גנדלר־שלו מאוניברסיטת חיפה ואסתר דרומי מאוניברסיטת תל אביב, והתפרסם ב־Journal of Child Language.

במחקר השתתפו:

• 881 פעוטות שהוגדרו כדוברי עברית חד־לשוניים.
• ילדים בני שנה עד שנתיים.
• ההורים מילאו גרסה עברית מקוונת של שאלון MB-CDI.
• השאלון כלל 428 מילים ב־18 קטגוריות.
• ההורים סימנו אילו מילים הילד מבין ואילו מילים הוא גם אומר.
• חושבו עקומות גדילה לאוצר מילים הבעתי, אוצר מילים הבנתי ומחוות ופעולות, בחמישה אחוזונים: 10, 25, 50, 75 ו־90.

החוקרות הציעו להשתמש בעקומות האלה כנורמות להתפתחות אוצר מילים בקרב פעוטות דוברי עברית בשנה השנייה לחיים.

פערים גדולים בין פעוטות בני אותו גיל

זה אחד הממצאים החשובים ביותר במחקר.

כלומר, ככל שהילדים גדלו, הפער במספר המילים שאמרו ילדים בני אותו גיל הלך והתרחב. חשוב לדייק: אחוזון 10 ואחוזון 90 אינם שני הגבולות של ״הטווח התקין״. אלה שתי נקודות בתוך ההתפלגות שנמצאה במדגם. אחוזון מתאר את מקומו של הילד ביחס לילדים אחרים, ולא קובע בפני עצמו אם יש או אין קושי.

בסביבות גיל שנה וחצי, עקומת הגדילה מצביעה בקירוב על כ־20 מילים באחוזון 10, כ־40 באחוזון 25 וכ־80 מילים בחציון. המספרים האלה נקראו מתוך עקומות הגדילה שבמאמר ולא מטבלה מספרית, ולכן הם מקורבים. לכן 50 מילים בגיל הזה הן פחות מהחציון, אבל הן אינן מספר נדיר או חריג מאוד באוכלוסייה.

בהבנת מילים נמצאה תמונה אחרת. הפער בין אחוזון 10 לאחוזון 90 נשאר יציב יחסית לאורך השנה השנייה, סביב 150 עד 200 מילים. גם במחוות ובפעולות הפער נשאר יציב יחסית, סביב 20 עד 28 פריטים.

אין להסיק מכך שהבנה או מחוות אינן משתנות מאוד בין ילדים. מדובר במדדים שונים, עם טווחים ודפוסי גדילה שונים. אבל הנתונים כן מראים שהפקת מילים נעשית מפוזרת במיוחד במהלך השנה השנייה. זו אחת הסיבות לכך שמספר המילים שהילד אומר הוא רק חלק מההערכה.

מה נמצא קשור לגודל אוצר המילים

מלבד גיל הילד הנבדק (שכמובן משפיע), נמצאו כמה הבדלים קטנים בין קבוצות ילדים:

• לבנות היה בממוצע אוצר מילים הבעתי גדול יותר והן השתמשו ביותר מחוות ופעולות. לא נמצא הבדל מובהק בין בנים לבנות בהבנת מילים.
• לילדים בכורים היה בממוצע אוצר מילים הבעתי והבנתי גדול יותר מאשר לילדים שניים ושלישיים.
• ילדים שטופלו בבית באופן אישי על ידי מבוגר הראו בממוצע אוצר מילים הבנתי גדול יותר ויותר מחוות ופעולות מאשר ילדים במסגרות קבוצתיות. לא נמצא יתרון כזה באוצר המילים ההבעתי.

ההשפעות האלה היו קטנות. הן יכולות להסביר מעט מהשונות בין ילדים, אבל לא פער גדול ומתמשך.

לכן המשפט ״הוא בן, בנים מתחילים לדבר מאוחר״ נשען על הבדל קטן ואמיתי, אבל מותח אותו הרבה מעבר למה שהמחקר מוכיח.

במחקר לא נמצא קשר מובהק בין אוצר המילים לבין השכלת ההורים, ההכנסה או מידת הדתיות בקבוצות שנכללו בניתוח. חשוב לדעת שמשפחות חרדיות, וכן ילדים רביעיים וחמישיים במשפחה, הוצאו מהמודל בגלל מספר משתתפים קטן מדי. עם זאת, המדגם עצמו לא היה מייצג מבחינה חברתית וכלכלית, ולכן אי אפשר להסיק מכך שלרקע החברתי והסביבתי אין השפעה על התפתחות השפה.

מה קורה לילדים שמתחילים נמוך

בשנת 2025 פורסם מחקר אורך של הילה גנדלר־שלו, וירג׳יניה מרצ׳מן ואסתר דרומי. במחקר השתתפו 92 פעוטות דוברי עברית שנמדדו שלוש פעמים בין גיל שנה לגיל שנתיים.

הילדים חולקו לפי המדידה הראשונה, שנעשתה בגיל 12 עד 16 חודשים:

• 21 ילדים היו באחוזון 25 ומטה באוצר המילים ההבעתי.
• 71 ילדים היו מעל אחוזון 25.

הילדים שהתחילו נמוך המשיכו ללמוד מילים. צורת עקומת הגדילה שלהם הייתה דומה באופן כללי לזו של הילדים שהתחילו גבוה יותר, אבל הם התחילו מנקודה נמוכה יותר והפער הממוצע בין הקבוצות נשמר עד גיל שנתיים.

זה תיקון חשוב למשפט ״הוא מתקדם, אז הכול בסדר״. התקדמות היא סימן חיובי, אבל צריך לבדוק לא רק אם נוספו מילים, אלא גם מהו קצב ההתקדמות ביחס לגיל.

באותו מחקר נבדק גם התפקיד של ההבנה, בשני ניתוחים נפרדים. כאשר הילדים חולקו לפי אחוזון 25 בהבנת מילים, הבנה נמוכה הייתה קשורה לעקומת גדילה הבעתית רדודה יותר. לעומת זאת, כאשר השתמשו בחציון כנקודת החלוקה, החלוקה הזאת לא הוסיפה מידע משמעותי על מסלול הגדילה של הילדים שהתחילו עם אוצר מילים הבעתי קטן.

לכן הבנה טובה היא סימן מעודד, אבל היא לא מבטיחה שהפער ההבעתי ייסגר מעצמו. הבנה חלשה משמעותית מוסיפה סיבה לדאגה.

גם כאן צריך זהירות: מדובר ב־92 ילדים בלבד, רובם ממשפחות משכילות מאוד, והוריהם דיווחו שאינם מודאגים מהתפתחותם. הנתונים הגיעו מתת־מדגם של פרויקט הנורמות, ולכן זה אינו שכפול עצמאי של מחקר 2022.

מה אפשר ללמוד ממחקר על פעוטות שמדברים מאוחר

במחקר עברי נוסף, שפורסם בשנת 2024, נבדקו מאפייני המילים שאמרו פעוטות עם אוצר מילים קטן.

במחקר הזה הוגדרו הפעוטות שמדברים מאוחר כילדים שנמצאו באחוזון 15 ומטה ביחס לבני גילם. בקבוצה היו 131 ילדים בני 16 עד 24 חודשים. גילם הממוצע היה קרוב ל־20 חודשים, וממוצע אוצר המילים שלהם היה כ־22 מילים.

החוקרות השוו אותם לילדים בני אותו גיל עם אוצר מילים גדול יותר ולילדים צעירים יותר עם אוצר מילים בגודל דומה.

הממצאים הצביעו על כך שאוצר המילים של הפעוטות שמדברים מאוחר לא היה מאורגן בצורה חריגה לחלוטין. במאפיינים רבים הוא דמה לאוצר המילים של ילדים צעירים יותר שנמצאו באותו שלב מילולי. חלק גדול מההבדלים בינם לבין בני גילם היה קשור לגודל הקטן של אוצר המילים, ולא בהכרח למסלול רכישה שונה לגמרי.

המחקר הזה לא בדק מי מהילדים ימשיך להתמודד עם קושי ולא קבע סף להפניה. בנוסף, הילדים נבחרו מתוך אותו מאגר ששימש למחקר הנורמות משנת 2022. לכן הוא מעמיק את ההבנה של הנתונים הקיימים, אבל אינו מהווה מדגם עברי חדש ועצמאי.

מהספרות הבינלאומית על פעוטות שמדברים מאוחר עולה תמונה דומה: מספר המילים חשוב, אבל אינו מספיק לניבוי העתיד. בסקירה שיטתית ומטה־אנליזה שכללה 20 מדגמים ו־2,134 ילדים נבדק מה מנבא את יכולת ההבעה בהמשך בקרב פעוטות שכבר הוגדרו כמדברים מאוחר.

שלושה משתנים ניבאו באופן מובהק: גודל אוצר המילים ההבעתי, היכולת ההבנתית והרקע הסוציו־אקונומי. מין הילד, נוכחות צירופי מילים והיסטוריה משפחתית לא נמצאו מנבאים מובהקים של התוצאה ההבעתית המאוחרת בתוך הקבוצה הזאת.

חשוב לקרוא את זה נכון: השאלה שנבדקה היא מה מנבא את ההמשך אצל ילדים שכבר זוהו כמדברים מאוחר. אין פירוש הדבר שהמשתנים האלה חסרי משמעות בכל הקשר קליני, ולא שהם אינם גורמי סיכון באוכלוסייה הכללית.

הקריטריון המוכר של פחות מ־50 מילים או היעדר צירופי מילים מתייחס בדרך כלל לגיל שנתיים, לא לגיל שנה וחצי. הוא מגיע מכלי בשם Language Development Survey, ובמחקר האימות שלו נבדקו 422 ילדים בני 24 עד 26 חודשים, שמתוכם כ־9.7 אחוז סווגו כמעוכבים לפי הקו הזה (רסקורלה ואלי, 2001). גם בגיל שנתיים זהו קריטריון לסינון ולבדיקה, לא אבחנה.

למה רשימה מהבית היא לא אותה מדידה

זו נקודה טכנית שמשנה מאוד את הפרשנות.

הנורמות העבריות נאספו באמצעות שאלון שבו ההורה קיבל רשימה של 428 מילים ועבר עליה מילה אחרי מילה. רשימה כזאת מזכירה להורה מילים שלא היה נזכר בהן באופן חופשי.

כאשר הורה יושב וכותב מהזיכרון את המילים שהילד אומר, הוא מבצע מטלה אחרת. הרשימה הביתית תהיה בדרך כלל פחות מלאה, אבל היא גם עשויה לכלול שמות פרטיים, קולות, שיבושים קבועים או מילים שאינן מופיעות בשאלון המחקרי.

לכן אי אפשר לקחת רשימה ביתית של 40 מילים ולהסיק ממנה שהילד נמצא באחוזון מסוים. המספר הביתי ומספרי המחקר לא נאספו באותה דרך.

הרשימה הביתית עדיין שימושית מאוד. היא מאפשרת לראות אילו מילים יש לילד, מה המגוון שלהן והאם נוספות מילים חדשות לאורך זמן. היא יכולה להיות בסיס מצוין לשיחה עם קלינאית התקשורת, אבל לא תחליף למדידה מתוקננת.

שתי נקודות ייחודיות לעברית

ילדים דו־לשוניים

כאן צריך זהירות מיוחדת.

מחקר הנורמות משנת 2022 כלל ילדים שהוגדרו כחד־לשוניים ושעברית הייתה השפה העיקרית ששמעו. לכן אי אפשר להשוות באופן ישיר ילד דו־לשוני לנורמות האלה כאילו כל החשיפה שלו הייתה לעברית.

עם זאת, יש מחקרים שנעשו בישראל על ילדים דו־לשוניים שרכשו עברית לצד אנגלית, צרפתית, רוסית או יידיש. המחקרים האלה מחזקים את מה שידוע ממחקרים בשפות אחרות: אוצר המילים של הילד מחולק בין השפות, וכמות החשיפה והשימוש בכל שפה קשורות לגודל אוצר המילים באותה שפה.

לכן הערכה של ילד דו־לשוני צריכה להתייחס לשתי השפות ולדפוס החשיפה שלו, ולא רק למספר המילים בעברית.

יש שתי דרכי ספירה נפוצות:

• אוצר מילים כולל: כלב ו־dog נספרות כשתי מילים. המדד מתאר כמה צורות מילוליות הילד רכש בשתי השפות.
• אוצר מילים מושגי: כלב ו־dog נספרות כמושג אחד. המדד מתאר כמה מושגים שונים הילד יכול לבטא.

שתי דרכי הספירה עונות על שאלות שונות. אף אחת מהן אינה מאפשרת השוואה אוטומטית לנורמה חד־לשונית שלא נבנתה באותה שיטה.

קושי בשפה שהילד שומע מעט אינו מספיק כדי להסיק שיש לו הפרעת שפה. קושי שפתי התפתחותי צפוי להתבטא בכל השפות של הילד, אבל הוא לא חייב להיראות באותה צורה או באותה חומרה בכל אחת מהן.

בין נורמה, סף ואבחנה

אחרי כל המספרים, חשוב להבחין בין שלושה דברים שונים.

בגיל שנה וחצי, פחות מ־50 מילים אינו סף מחקרי מבוסס לעיכוב. לפי עקומות הגדילה בעברית, 50 מילים הן מתחת לחציון אבל אינן מספר חריג במיוחד. המספר הזה יכול לגרום לי לשאול עוד שאלות ולעקוב, אבל הוא אינו מצדיק לבדו קביעה שיש עיכוב או צורך בטיפול.

גם דרך הספירה משנה. 45 מילים שנמצאו לאחר מעבר מלא על שאלון של 428 מילים אינן שקולות ל־45 מילים שהורה הצליח להיזכר בהן לבד.

בגיל שנתיים, הקריטריון של פחות מכ־50 מילים או היעדר צירופי מילים ספונטניים וגמישים הוא קריטריון סינון מקובל בספרות על פעוטות שמדברים מאוחר. גם הוא אינו אבחנה, והוא אינו מבטל את הצורך להסתכל על שאר התמונה.

בכל גיל, למספר יש יותר משמעות כשהוא מופיע יחד עם אחד או יותר מהדברים הבאים:

• התקדמות איטית או עצירה ברכישת מילים חדשות.
• קושי בהבנת מילים והוראות.
• מעט מחוות ויוזמות תקשורתיות.
• מלמול דל או מגוון מצומצם של עיצורים.
• קושי במשחק ובהשתתפות באינטראקציה.
• חשש לגבי השמיעה.
• אובדן של מילים או יכולות שכבר הופיעו.
• דאגה מתמשכת של ההורים.

מספר המילים הוא חלק מהתמונה וחשוב להכיר גם את שאר המרכיבים.

מקורות

• Dromi, E. (1987). Early Lexical Development. Cambridge University Press.
• Maital, S. L., Dromi, E., Sagi, A., & Bornstein, M. H. (2000). The Hebrew Communicative Development Inventory: Language-specific properties and cross-linguistic generalizations. Journal of Child Language, 27(1), 43–67. doi:10.1017/S0305000999004006
• Gendler-Shalev, H., Ben-David, A., & Novogrodsky, R. (2021). The effect of phonological complexity on the order in which words are acquired in early childhood. First Language, 41(6), 779–793. doi:10.1177/01427237211042997
• Gendler-Shalev, H., & Dromi, E. (2022). The Hebrew Web Communicative Development Inventory (MB-CDI): Lexical Development Growth Curves. Journal of Child Language, 49(3), 486–502. doi:10.1017/S0305000921000179
• Gendler-Shalev, H., & Novogrodsky, R. (2024). Word characteristics of late talkers’ early lexicon. First Language, 44(5), 507–532. doi:10.1177/01427237241269568
• Gendler-Shalev, H., Marchman, V. A., & Dromi, E. (2025). Trajectories of early vocabulary growth in typically developing and late-talking Hebrew-speaking toddlers: The role of comprehension. Language Development Research, 5(3), 302–328. doi:10.34842/ldr2025-838
• Armon-Lotem, S., & Ohana, O. (2017). A CDI study of bilingual English-Hebrew children: Frequency of exposure as a major source of variation. International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 20(2), 201–217. doi:10.1080/13670050.2016.1179257
• Ohana, O., & Armon-Lotem, S. (2023). Parental reports on the lexicon of children from diverse bilingual populations. Frontiers in Psychology, 14, 1123983. doi:10.3389/fpsyg.2023.1123983
• Rescorla, L., & Alley, A. (2001). Validation of the Language Development Survey: A parent report tool for identifying language delay in toddlers. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 44(2), 434–445.
• Fisher, E. L. (2017). A systematic review and meta-analysis of predictors of expressive-language outcomes among late talkers. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 60(10), 2935–2948. doi:10.1044/2017_JSLHR-L-16-0310