הפעוט שלי עוד לא מדבר

כמה הוא מבין

האם הוא מבצע הוראה פשוטה (בלי שאת מראה לו עם הידיים ו״נותנת רמז״). האם הוא מביא חפץ שביקשת בשמו, מצביע על איבר בגוף, מזהה שמות של אנשים מוכרים.

אם יש הבנה טובה זה סימן מעודד, ובגילאים הצעירים היא מרכיב חשוב בתמונה ההתפתחותית. עם זאת, היא לא מבטיחה שהפער בהבעה ייסגר מעצמו.

לפעמים הורים מרגישים שהפעוטות מבינים הכל. כדאי לשים לב שתינוקות ופעוטות קוראים גם את הסיטואציה, את השגרה המשפחתית, את ההקשר ואת טון הדיבור ותנועות הידיים שלנו. זה מאוד חכם ומצוין התפתחותית ויחד עם זאת זה שונה מההבנה של המילים עצמן.

איך הוא מתקשר בלי מילים

אפשר להתייחס לשני סוגי מחוות (ג׳סטות):

הראשונה היא בקשה: משיכה ביד שלך, הובלה שלך אל המקרר, הושטת יד. זו תקשורת, והיא משמשת בעיקר כדי להשיג משהו.

השנייה היא שיתוף: להצביע על משהו מעניין רק כדי שתראי, להביא לך חפץ להראות, ולהחליף מבט בינך לבין הדבר. המחווה הזאת מאוד משמעותית תקשורתית. זו דרך של הפעוט לספר לנו משהו אפילו בלי המילים.

האם משהו זז ומה קצב ההתקדמות

פעוט שמוסיף מילים חדשות כל הזמן ופעוט שלמד מספר מילים אבל ״נתקע״ ולא ממשיך לרכוש מילים חדשות מצריכים שתי התייחסויות שונות, גם אם מספר המילים שהם אומרים הוא זהה.

ההתקדמות היא סימן טוב ולפעמים גם כשיש התקדמות נוצר פער כי בני אותו הגיל לומדים מילים חדשות מהר יותר. לכן שווה להסתכל גם על הקצב וגם על המקום שבו הוא נמצא היום.

לרדת לגובה של הפעוט ולחכות

שבי איפה שהוא רואה ושומע אותך בנוחות, בלי לבקש ממנו להסתכל עלייך. תגידי את שלך, ואז תני קצת יותר זמן ממה שמרגיש טבעי. השתיקה קשה לנו הרבה פעמים, אבל מתוכה יש מקום לפעוט ״להגיב״ ולקחת את התור שלו בשיחה.

לתת לו את המילה שהוא מחפש

כשפעוט מצביע על הבקבוק שעל השיש ומשמיע קול, תני לו את המילה: ״מים״. ״אתה רוצה מים״. מילה או שתיים ברורות באותו הזמן שהמידע הזה רלוונטי עבורו. לא תמיד תקלעי בדיוק למה שהוא התכוון אבל גם הניחוש נותן לו מילה שקשורה לעולם שלו.

לדבר על מה שהפעוט מתעניין בו באותו הרגע

לכי אחרי תשומת הלב שלו. אם הוא מסתכל על הכלב שהוא רואה כרגע ברחוב, דברי על הכלב. מילים נרכשות בקלות רבה יותר כשהן בתוך הקשר משמעותי עבורו.

תני לו סיבה לתקשר

הציעי שתי אפשרויות. עצרי באמצע שיר מוכר וחכי. שימי משהו אהוב במקום שרואים אבל לא מגיעים. וקבלי כל תגובה מכוונת, מבט, הושטת יד, מחווה, סימן, קול או מילה, ואז תגיבי ותני לה את המילה.

בסעיף הזה חשוב לי מאוד להדגיש שאין צורך להגיע לתסכול של הפעוט כדי ״להוציא״ ממנו את המילה. הכוונה היא ממש לא ליצור תסכול אלא ליצור הזדמנויות לתקשורת ודיבור. ברגע שהבנת מה הוא רוצה, אין סיבה לחכות.